<h1>עשרת הדברות לבעל העיטור הלכ' סוכה ח"ה</h1>
<h2>דף עט.</h2>
אוכלין ושותין ארעי חוץ לסוכה ואין ישנין שינת ארעי חוץ לסוכה לפי שאין קבע לשינה. ירושלמי (פ"ב ה"ה) חבריא אמר שכן אדם ישן ארעי ודיו וכמה אכילת ארעי ר' יוסף אמר תרתי או תלת ביעי שהוא יתר מכביצה. ואביי אמר כדטעים בר בי רב ועייל לכלה וכמה כביצה ויותר מכביצה חייב בסוכה מדתנן (כ"ו:) מעשה והביאו לפני ריב"ז לטעום את התבשיל ולר"ג ב' כותבת. ודלי של מים ואמרו העלום לסוכה ואמרינן מעשה לסתור. חסורי מחסרי וה"ק אם רצה להחמיר ע"ע מחמיר וה"ג ביומא (ע"ט.) ותני עלה לא מפני שהלכה כך אלא שרצה להחמיר וכשנתנו לו לר' צדוק אוכל פחות מכביצה נטלו במפה ואכלו חוץ לסוכה ולא בריך אחריו ופרכינן הא כביצה בעי סוכה לימא תיהוי תיובתא דר' יוסף ואביי דלמא סוכה הוא דל"ב לאכילת כביצה לאביי ולא לתרי ותלת דר' יוסף הא כביצה בעי נט"י וברכה ואית נוסחא דלית בהו סוכה דלא בעי באכילת כביצה ויותר מכביצה וב' כותבות בלא גרעין לא הוי יותר מכביצה. וכותבת הגסה וגרעינה הוי יתרה מכביצה. וגרסי' התם רבא אמר לא מפני שהלכה כן והתם ה"ט משום דפירי נינהו ופירי לא בעי סוכה. וקי"ל כרבא.
